<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת שופטים</h1>
<h2>דף לב:</h2>
שום תשים [דברים י"ז]. שאם מת מנה בנו תחתיו. בגמרא תשים שתהא אימתו עליך ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, וכמו שנא' משפטו (רש) של מלך בספר שמואל (א' ח'). ובגמרא [סנהדרין כ' ע"ב] מפרש מלך פורץ וגודר.
<h2>דף סו.</h2>
לא יקום עד אחד וגו' [דברים י"ט]. מכאן אנו למידין פסק שעד אחד היודע בחבירו עון בדבר שאינו ראוי להשביעו, שאם קם והעיד עליו בבית דין, עובר על לא יקום וכו' ולוקה משום שם רע דמפיק עליה. וראיה מפרק ערבי פסחים [קי"ג ע"ב] טוביה חטא אתא זיגוד מסהיד עליה נגדיה רבא לזיגוד, פי' משום לא יקום. ויש מפרשים דמלקות מדרבנן הוה, כי לשון נגדיה הוא מכת מרדות מדרבנן, כההוא [עי' קידושין י"ב ע"ב] נגדיה מנגדינן ליה, שהרי אין דיני מכות אלא בזמן שיש דיני נפשות, בזמן שבית דין נוהגין כרבא דיליף גזירה שוה רשע רשע. ואי קצת קשה דאמרינן פרק האומר במסכת קידושין [ס"ו ע"א] בסומא שהעיד שליח על אשתו שזינתה אמר ליה שמואל אי מהימנא לך כבי תרי זיל אפקיה וכו' ולא גער בשליח, וכן בההיא [גיטין נ"ד ע"ב] גוילין שלו לא עבדתים לשמן וכן אזכרות שלו לא כתבתים לשמן, וכן בפרק הכותב [פ"ה ע"א] דאמרה ליה בת רב חסדא לרבא ידענא ביה דחשידה אשבועה וכו' ולא גער בה. ויש לומר וכן פסק דלהפרשה מאיסורא שרי, ומצוה להעיד להסיר מעליו העונש.
<h2>דף עו:</h2>
ד"א שופטים ושוטרים [דברים ט"ז]. שיהו שופטים ראויין להיות שוטרים, ובעלי זרוע במעשים טובים, ובגבורה שהיא נקי מכל דבר, שלא יהא פתחון פה לבעלי הדינין לומר טול קורה וכו', ולא בשופט של פסולת דבר הכתוב. וכן הוא אומר (שמות י"ח כ"ה) ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל דחיל בתורה ובמעשים טובים. וכן בשמואל כתיב (שמואל א' י"ב) הנני ענו בי נגד ד' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וגו' ואפי' לצורכם לא נטלתי אלא משלי.
לא תוכל לתת עליך איש נכרי [דברים י"ז]. זו אזהרת לאו. מכאן פסק שאין להשים שום שררה ודיין על ישראל אלא מישראל ולא גרים. ובגמרא [יבמות ק"ב ע"א] מפרש אם הייתה אמו מישראל דן אפי' ישראל ופי' רש"י אפי' דיני נפשות, וק"ק דבעינן בדיני נפשות בדוק מד' אמהות לכך צריך לפרש דן אפי' ישראל, דיני ממונות. עליך. ולא על גרים, מכאן אמרי' [שם] גר דן את חבירו דבר תורה.
